• ד"ר טליה גולן

מה הקשר בין אליעזר בן יהודה וגינקולוגיה?

Updated: Oct 22

איך מרפאים את הגישה לבריאות האישה? מילה אחת כל פעם.

בתמונה: אליעזר בן יהודה מלמד על הרחם וכותב היסטרולוגיה, יצרה: דפנה ברזילאי








אם קרדיולוג הוא רופא העוסק במחלות לב ואורולוג הוא רופא העוסק במחלות של דרכי השתן ומערכת הרבייה הגברית, למה לרופא העוסק במערכת הרביה הנשית קוראים "רופא נשים"? איזה מין איבר זה, "אישה"?!


כמו הרבה סיפורים טובים, הסיפור שלנו מתחיל ביוון העתיקה. המילה גינקולוגיה היא הלחם של שתי מילים יווניות: גינקה - אישה ולוגיה - תורה. תורת האישה. שורשי רפואת הנשים די פשוטים - הרחם תמיד אשם. היפוקרטס, שנחשב לאבי הרפואה, סבר כי מגוון מחלות מהן סבלו נשים נגרמות על-ידי הנדידה של הרחם למקומות שונים, מה שגורם לגופה של האישה להיות יבש בשל מחסור בנוזלי גוף. פאסט פורוורד 4000 שנים. האנושות צברה ידע עצום. הרפואה המודרנית לא מפסיקה להתפתח ולכולנו ברור כבר מזמן שהרחם לא נודד לשום מקום. אבל גם התואר הארכאי "רופא נשים", היוצר זהות מילולית בין האישה ואברי הרבייה שלה - מסרב לנדוד ממחוזותינו.


זה הזמן לצאת לבדוק מה השתנה מאז באופן שבו אנו מדברים - וכותבים - על בריאות האישה ומערכת הרבייה הנשית. כי בסופו של דבר, השפה לא רק משקפת את המציאות האידיאולוגית, הפוליטית והחברתית בה היא נוצרה - היא יכולה גם גם לייצר מציאות חברתית ופוליטית.


קודם כל, יש נטיה לדבר הרבה יותר על בעיות במערכת הרבייה הנשית מאשר על מחלות ותסמונות אצל גברים. חוקרות שונות מהזרם הפמיניסטי שמו לב לתיאורים מורחבים ומפורטים של פתולוגיות נשיות וצמצום תמציתי של אלה הגבריות. כאילו הגוף הנשי בעייתי מטבעו, ואברי הרבייה של האישה הם מקור לכאבים, מחלות ועוד תופעות לא נעימות שאין לנו שליטה עליהן.

ואז מגיע עניין יחסי הכוחות. חוקרות רבות, שהמרכזית שבהן היא אמילי מרטין, שמו לב כי בתרבות הפופולרית ובשיח המקצועי תיאור היחסים בין הביצית לזרע מושתת על סטריאוטיפים של גבריות ונשיות. בדיוק כמו בסיפור "היפיפיה הנרדמת," הביצית הגדולה והפאסיבית מחכה לזרע החזק, העצמאי והזריז שיכבוש אותה מאחרים ויציל אותה מגורל לא ממומש.

תקופת הפוריות המוגבלת של האישה זוכה למתקפה משל עצמה, כמו גם מחזור הווסת. המחזור החודשי מתואר ככישלון בהתעברות או כ-"מות הרקמות" והזמן שבו נשים מפסיקות להיות פוריות הוא העת שבה הן הופכות ל"בלויות". הגבר, לעומת זאת, מתואר כבעל פוטנטיות אינסופית.


הדוקטרינה הסטריאוטיפית לא פוסחת על ספרי הילדים. גץ־סלומון שחקרה ספרים על הביולוגיה של הגוף שנועדו לילדים ולנוער, מצאה כי מערכת הרבייה הגברית מתוארת במילים אקטיביות, כמו: "איברי הרבייה של הזכר ממלאים שני תפקידים – הם מייצרים תאי זרע ומשגרים אותם אל עבר הביצית". לעומתם מערכת הרבייה הנשית מתוארת כך: "איברי הרבייה של הנקבה מייצרים ביציות – תרומתם לעיבור". לנקבה מיוחס רק ייצור הביציות. יציאתה של הביצית מן השחלה והמסלול אותו היא עוברת ממקום ייצורה אל עבר החצוצרה, לא נחשבים לתפקיד פעיל כפי ש"שיגור" הזרע נתפס אצל הזכר. על פי הטקסט, תרומתה היחידה של הנקבה היא פעולה אגבית ופריווילגית שלא נושאת בעול.


בתמונה: ביצית נסיכה מחכה שיצילו אותה

אבל אם הוא תורם והיא תורמת - איך זה יתכן שהוא נתן מרצונו וממנה לקחו?


ולא רק ספרי הדרכה ועיון לילדים נגועים בסטריאוטיפים מהסוג הזה. במחקר שאני ערכתי, המתייחס לבחירות המילוליות בטקסטים רפואיים שונים מצאתי ממצאים זהים. תקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית) התשמ"ז 1986 מהוות דוגמה מצוינת לתופעה. בין ההגדרות המפורטות בהקדמה למסמך, מופיעה הגדרה של המונחים "תורמת" ו-"תורם".

תורמת – אישה שמגופה ניטלה ביצית בהסכמתה על מנת לחזור ולהשתילה באישה אחרת שזהותה אינה ידועה לתורמת. תורם – גבר שזרעו נועד להפרות ביצית של אישה שאינה אשתו ושזהותה אינה ידועה לו.


היא – האישה התורמת ביציות – מתוארת בחוזר כפסיבית, זו "שמגופה ניטלה" ביצית. הפועל "ניטלה" שייך לבניין נפעל, הסביל במהותו. בגופה של האישה נעשית הפעולה כשהיא סבילה לה. לעומתה, אצל התורם הגבר אין תיאור של נטילה, שאיבה או לקיחה. הוא – הגבר התורם זרע – מתואר כאקטיבי, "זרעו נועד להפרות". הפועל "להפרות" שייך לבניין הפעיל, בניין פעיל במהותו. נוסף על כך לזרעו של הגבר יש ייעוד והוא הפריית הביצית. כך מצטיירת מציאות שבה האחת, האישה – פועלים עליה, והאחר, הגבר – פועל ופעיל.

זאת ועוד, בתיאור האישה התורמת אין תוספת שיוך למילה "ביצית", כלומר לשון המסמך אינה משייכת את הביצית לאישה. לעומת זאת בתיאור של התורם, המילה "זרע" מקבלת תוספת שיוך – "זרעו". הגבר לא תורם "סתם" זרע או "זרע סתמי", אלא את זרעו שלו.


למילים ישנה חשיבות רבה בעיצוב החברה. ישנן מילים שהיו מקובלות לפני עשור או יותר שכיום הס מלהזכיר. ערכי החברה השתנו, היחס לשונים השתנה והמילים משקפות שינויים אלו. לדוגמה: בשנות החמישים של המאה הקודמת, שנים ספורות אחרי קום המדינה, נולד מונח חדש שנכנס באותה עת לשיח הלאומי: משפחות "ברוכות ילדים", המתאר משפחות להן 4 ילדים ויותר. מונח זה נוצר כדי לעודד ילודה בקרב האוכלוסייה היהודית. מנגד נוצר מונח אחר שאף הוא שימש לתיאור משפחות גדולות והוא "משפחות מרובות ילדים". מונח זה שימש בעיקר לשיח הרפואי שעל פיו כושר ההולדה של נשים מזרחיות הפך להיות בעיה שיש לרסנה משום שילדים ממוצא אתני מזרחי ואימותיהן נחשבו טעוני שיפור, כלומר משפחות "לא מודרניות" או "לא פרודוקטיביות".


כחוקרת פמיניסטית ששדה המחקר שלה הוא השפה הכתובה, למדתי כי דרך התבוננות במילים ניתן לאפיין את החברה בה הן נכתבו, אך יחד עם זאת ניתן גם ליצור שינוי. דויד גרוסמן כותב בספרו 'הזמן הצהוב': "מתפתח זן של חדש של מילים מגויסות, בוגדניות, מילים שאיבדו את משמעותן המקורית ואינן מתארות מציאות אלא משתדלות להסתיר אותה". אמנם גרוסמן מתכוון לשדה סמנטי אחר, אך אפשר להחיל את דבריו על כל שדה סמנטי שבו מילים מאבדות את משמעותן הראשונית ואינן מתארות מציאות אלא יוצרות אותה.


בתמונה משמאל: ביצית אקטיבית עוזרת לזרע במסע המשותף לתינוק

אם ברצוננו, כנשים, להרגיש אחרת,

אם אנו רוצות לשנות את מציאות חיינו,

נראה כי עלינו גם לשנות את המילים כך שיתארו את המציאות חיינו ולא יצרו אותה.


● רופא נשים, על אף שמטפל במגוון סוגיות שקשורות באיברי הרבייה של האישה אינו "רופא נשים". כי אישה - איננה רק איברי הרבייה שלה.

● אישה אינה ישות חסרה ופאסיבית. היא סובייקט המורכב מכלל אבריו, החווה את העולם בדרך שונה מגבר.

● כמות החברים במשפחה גרעינית אינה ברכה או קללה. היא תוצר של אמונות, דעות, יכולות אישיות וזוגיות, ידע ובחירה של נשים וגברים החוברים ללידת ילדים.


מזמינה אתכן להמציא מילים חדשות שיתארו את החברה בה אנו רוצות לחיות.


בואו נחשוב ביחד על מילים המתארות אותנו ואת החווויה וההוויה שלנו בעולם כנשים.

מה דעתכן על שם חדש לגינקולוג. לדוגמה, היסטרולוג. (היסטרה- רחם ביוונית).






1 comment