• דנה אורקין

6 משפטים שמונעים ממך מלחיות טוב והתשובות שאת צריכה לשמוע

Updated: Oct 11


בתמונה: אישה מסתכלת מופתעת - מה אני?!


בואי נדבר רגע על המצב רוח שלך. על הנפש שלך ומה את מוכנה לעשות כדי לשמור עליה. בואי נדבר רגע על זה שיש לך סטיגמה על בריאות הנפש, כנראה, גם אם את חושבת שלא.


אחד הדברים הכי מתסכלים סביב בריאות הנפש היא העובדה שיש סביבה כל כך הרבה סטיגמה. בסופו של דבר בגלל התרבות שרובנו גדלנו בה (מחזיקה לכן אצבעות ילידות 2010 והלאה) כשאנחנו חושבות על בריאות הנפש אנחנו בעצם חושבות על מחלות נפש. בסרטים ובטלוויזיה אנחנו רואות דימויים של אנשים עם קשיים חריפים, אולי אנשים אלימים, אולי פשוט לחלוטין לא מתפקדים. הדמויות שלהם שטוחות ולא עוברות אף התפתחות. זה בד"כ יהיה ההומלס שבדיוק עובר ליד וגונב משהו, או איזה דמות שבאה להדגיש כמה הגיבורה שלנו היא אישה טובה ומכילה. למי איכפת בכלל מה סיפור החיים שלהם או מה הם עושים כדי לשפר את המצב שלהם ביומיום.

שלא תבינו לא נכון, המון נעשה כדי לשפר את הסטיגמה הזו, וסוף סוף יש סרטונים שמציגים אנשים עם מגבלה נפשית כמו שהם- אנשים, שמתמודדים עם אתגר לא פשוט. סלבריטאיות רבות יצאו לציבור וסיפרו על החוויות שלהן עם הקשיים שלהן. דמי לובטו וסלינה גומז הזמרות-שחקניות המוכשרות סיפרו שהן מאובחנות עם הפרעה דו-קוטבית, ליידי גאגא סיפרה על הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), בעקבות סיפור לא פשוט שעברה. יש כבר סדרות שמדברות על הנושא באופן פתוח – על אלכוהוליזם, הפרעת אישיות גבולית ועוד. נראה כאילו הרבה יותר אנשים מדברים על זה, שולפים את המילים דיכאון או חרדה בשיחות במשרד. כאילו התקדמנו מאוד...! נכון?!

אז לא ממש. ​ עמוק עמוק בראש שלנו, בתת-מודע ממש, נשארו הדמויות האלו מפעם, נשארו הסיפורים על "בתי המשוגעים", הפעמים האלו שההורים שלנו אמרו בזלזול "וואי, האידיוט הזה צריך ללכת לפסיכולוגית או משהו!" או הפעם ההיא שפוליטיקאי סיפר שהוא הלך לטיפול פסיכולוגי ועשו עליו עליהום בתקשורת. הסטיגמה הזאת מופנמת עמוק עמוק ומונעת מאנשים לחיות את החיים הטובים עבורם. הרבה פעמים גם אצל אנשים שמודעים לסטיגמות, גם אצל אקטיביסטים שעושים לייק ושיתוף לסרטונים מעוררי השראה. ​ הסטיגמה הזו ממלאת אנשים ברגשות אשם על זה שהם רוצים לקחת את עצמם בידיים- לא אבסורד? אז אם את לא חיה את החיים הכי טובים שלך כרגע, אם את במצוקה, אם את מרגישה תקועה ומפחדת מה זה "אומר עלייך". אולי את מכירה את המשפטים האלה שאולי יצא לך לומר לעצמך.... מציעה לך לקרוא.


"זה סתם דיכי וקצת לחץ, מי לא לחוץ? יעבור, לא נורא"


וואלה יכול להיות. יש תקופות קצת מבאסות, זה קורה. אם את חושדת שזה סתם – תני לעצמך קצת זמן לעצמך, תשני אווירה, תטיילי יותר בפארק ותשמעי קצת מוסיקה טובה. ​ –אבל- תהיי כנה עם עצמך. כמה זמן את ככה? כמה חודשים כבר? זה בעקבות אירוע מסוים? יש טריגר שכל פעם גורם לזה? את מרגישה ממש תקועה? את שותה או מעשנת יותר? מרגישה שאת מגיעה כל יום למצב של "עזבו אותי לא בא לי כלום יותר רק לישון"? את מתחמקת פתאום מדברים שתמיד עשו לך כיף דווקא? יש לך כמה מחשבות טורדניות כאלו שמורידות לך את הערך העצמי וכל פעם עולות בראש? אולי באמת הכל בסדר, אבל את עובדת בעבודה שמתקילה אותך מול כמויות של מקרים קשים שמידי פעם עולים לך סתם בראש כשאת עסוקה בדברים אחרים ומטרידים אותך. גם במקרה כזה שווה לחשוב על טיפול.


"אני מתביישת שידעו שאני הולכת לטיפול פסיכולוגי, ומה אם ידעו בעבודה?"


החיים יכולים להיות קשים לפעמים. אם זה בגלל דברים שקרו פעם ועדיין משפיעים או מה שעובר עלייך עכשיו, אם זה בגלל אובדן או משבר גיל ה30. לבחור ללכת לטיפול פסיכולוגי (או כל טיפול רגשי אחר) זה לומר בעצם "אני מודעת לזה שאני חווה עכשיו קושי והוא לא חייב להיות נצחי. אני אחראית לגורל שלי. אני יכולה לשנות את איך שאני חווה את העולם. אני יכולה להקל על עצמי ועל הסביבה שלי. אני לוקחת אחריות כדי לתפקד יותר טוב, לאהוב יותר טוב, ליהנות יותר טוב." אולי זו תמימות, אבל בעידן שכולם רק מפנים אצבעות מאשימות אחד על השני, זו לא האמירה הכי חזקה בעולם? ועוד עובדה אחת טכנית- אם את לא הולכת לפסיכולוגית דרך הקופה (וצריך לברר כי אולי אפילו לא אז), אין שום סיבה שמישהו יגלה על זה- אם זה מה שאת צריכה. קדימה.


"עם מי אני אדבר? רופא משפחה? פסיכיאטר? רק כדורים הם נותנים"


רופא.ה טובים מבינים ששינוי במצב הרוח יכול להגיע ממגוון מאוד מאוד רחב של סיבות והם יוכלו לכוון אותך. זה יכול לקרות מחוסר בשינה, משינוי תזונתי קיצוני (אם פתאום החלטת לשנות את כל התזונה ללא הכנה), חוסר בוויטמינים, תופעות לוואי של כדורים שאת נוטלת לדברים אחרים, הפרעות הורמונליות, חוסר של אור בחורף.... אז כן! תדברי, תבררי, תני לעצמך אהבה ותראי לאחרים שזה בסדר גם. פני במקביל גם לטיפול אחר אם את רוצה. ​

"כדורים זה כמו קביים, אני לא רוצה להיות תלויה בהם"


אם שברת את הרגל והגעת למצב שאת לא יכולה ללכת, קביים זה לא רעיון רע. אם הברירה היא בין להיתקע במיטה ולא לזוז לבין להתקדם לאט ובביטחה לפיזיותרפיסטית הקרובה לביתך לטיפול – אז אולי האופציה השניה היא לא רעיון רע. במצבים שבהם דיכאון/חרדה/הפרעה אחרת משתלטת קשה מאוד לראות מעבר למסך שהן מייצרות. יש תחושה שהעולם סוגר עלייך ואין הרבה לאן לפנות ומה לשנות. לפעמים הכדורים נותנים לך את האפשרות להזיז קצת את הווילונות ולראות גם אפשרויות טובות באופק. טיפול תרופתי נכון, בשילוב עם שינוי הרגלים וטיפול נוסף כמו בכל מחלה כרונית, יכולים להביא אותך למקום מאוזן ונכון. כדורים מייצבי מצב רוח לא שונים מכל כדור אחר שצריך לקחת באופן קבוע- כדורים ללב, לסוכרת להפרעת קשב. ההבדל העיקרי הוא הסטיגמה סביבם. יכולות להיות תופעות לוואי? כן. כמו בכל תרופה. אבל בגלל זה את צריכה להתייעץ עם איש מקצוע, יחד אפשר למצוא את הכדור שמתאים לך, יש הרבה מעבר לרק ציפרלקס. בחלק מהמקרים, אחרי מספיק זמן שנתת לעצמך יחס חומל, נעים ומטפל יכול להיות שתוכלי לרדת מהכדורים. קיימת גם האפשרות שתתחילי תהליך ריפוי שלא כולל כדורים כלל, זו בחירה שלך אבל חשוב להיות מודעת ולראות שאת באמת מצליחה לגייס את עצמך לתוכו- ללכת למפגשים באופן קבוע, לעשות שיעורי בית אם שיטת הטיפול שלך דורשת את זה. לפעמים המצב הנפשי, לא ייתן לך לעשות את זה בשלבים של ההתחלה, חשוב להיות מודעת ולבחור נכון.


"אני לא יכולה שמישהו ידע מזה, יסתכלו עליי מוזר, ירחמו עליי"


את *חייבת* שמישהו.י ת.ידע מזה! האנשים הקרובים אלייך חייבים לדעת! יש כמה סיבות ממש טובות לזה: ​ 1. הסביבה שלך היא גורם סופר קריטי בהחלמה שלך. תני לאנשים להיות המעודדות הפרטיות שלך. 2. כנראה שהסביבה כבר שמה לב שמשהו לא בסדר ואולי הם מחכים שתחלקי. כשאת שוקעת בדיכאון/חרדה או כל דבר אחר ההתנהגות שלך משתנה בד"כ. יכול להיות שחברות שלך לא מבינות למה את מסננת אותן. בן.ת הזוג לא מצליחים להבין למה הבית מטונף כל הזמן פתאום. למה בחודש האחרון אף פעם לא משיגים אותך בטלפון. בד"כ הן.ם רוצים לדעת מה קורה. והיו ממש שמחים לדבר איתך על זה. 3. וואלה יש מצב שאת ממש לא היחידה שמתמודדת עם משהו ויהיה מאוד מרענן עבורם.ן לדבר על זה בפתיחות. 4. יהיה להם הרבה יותר עצוב לגלות הכל בדיעבד. אם את מרגישה שהקהילה הפרטית שלך לא יכולה להתמודד עם זה. יש המון ארגונים וקהילות לאנשים שמתמודדים עם קשיים ממיני סוגים. תחקרי קצת בגוגל, בפייסבוק, בקופ"ח, ביטוח לאומי ועוד ועוד. גם אנחנו כאן בנמרות מנסות לשים על זה דגש ולפרסם תכנים ומקורות בתחום שאנחנו מקוות שיעזרו למי שצריכה


"בסדר שכנעת אותי... אחרי הקורונה"


לא! פאק איט! את נהדרת ולא סובלת דיחוי! הקורונה הזאת הפכה עלינו את העולם, בואו נעשה מהפכה גם בתחום הזה. עכשיו יותר מתמיד יש נגישות לשירותים לתמיכה לבריאות הנפש- פגישות עם פסיכולוגים דרך הקופה, פגישות עם פסיכולוגים דרך הזום – את לא יכולה לומר שאין לך זמן לזה. עכשיו יותר מתמיד- לגיטימי לפנות לעזרה! ​ נצלי את זה ותשברי את הסטיגמה! כנסי לגולם והפכי לפרפר ועוד דימויים מלאי השראה! ​

תני לעצמך את מה שאת צריכה כדי לחיות חיים טובים יותר, רגועים יותר, מהנים יותר. מגיע לך!

ושאף אחד, אפילו לא את, לא ימנע את זה ממך!

5 views0 comments