• סיור מוחות

קרייבינג - המדע שמאחורי מלפפונים חמוצים בשוקולד

Updated: Oct 11


בתמונה: דונאט ממולא במלפפון חמוץ, פלפל חריף, דג אנשובי, עם פופקורן.


אין זמן טוב יותר מחנוכה והסופגניות השמנות והמתוקות כדי לדבר בו על חשקים לסוגי מזון מסוימים, תופעה שנקראת באנגלית קרייבינג (craving) או בפי העם "דודא". כל אחד ואחת מאיתנו חווו את זה, אבל נראה שנשים בהריון ולפני המחזור חוות את זה לעיתים קרובות במיוחד. אז מה אנחנו יודעים על התופעה?


מצב של רעב "רגיל" מתרחש כשאנחנו חסרים בנוטריינטים. מספר תהליכים מתרחשים בגוף בשלב הזה, למשל הפרשה של ההורמון גרלין, שמשפיע על מרכזי הרעב והשובע בהיפותלמוס שבמוח שלנו וגורם לנו לרצות לחפש אוכל. אבל קרייבינג יכול להתרחש גם כשאנחנו שבעים לחלוטין, וגם כשהתזונה שלנו מספקת לחלוטין את כל הצרכים של הגוף שלנו. כלומר קרייבינג לא בהכרח קשור לחוסר בחומרי מזון מסוימים וברצון למלא אותם. אבל נראה שהחומרים האלה כן משפיעים, רק בדרך אחרת...


הסיבה שטעמים כמו מתוק, מלוח ואומאמי טעימים לנו כל כך היא כי אנחנו חשים אותם בעקבות צריכת סוכר, מלחים וחלבון, שלושה נוטריינטים חשובים, ולכן הם מסוגלים לגרום לתגובה חזקה במערכת החיזוק החיובי שבמוח שלנו, כדי לגרום לנו להבין שמה שאכלנו כרגע מכיל חומרים מזינים וצריך לאכול אותו יותר (בגלל זה גם כל כך קל להתמכר למתוקים וג'אנק פוד). אכילה שלהם מעוררת אצלנו תחושה חמימה וחיובית מאוד, הרבה דופמין משתחרר במוח ואנחנו מרגישים נהדר.

מעבר לכך, חווית טעם וריח היא חוויה מאוד רגשית, ולא בכדי. כשאנחנו אוכלים, המידע מגיע מהר מאוד (הרבה יותר מחושים אחרים) לאמיגדלה, אחד האזורים החשובים בעיבוד רגשות. בנוסף, המידע מגיע גם להיפוקמפוס, שחשוב ליצירת זכרונות חדשים, והזכרון שהוא מקודד יכול להיות מלא ברגש, בגלל האמיגדלה, ומלא בתחושה חיובית בזכות מערכת החיזוק החיובי. לכן אם נשלוף את הזכרון הזה, כל החוויות והרגשות יקושרו אליו והרצון לחוות אותם שוב יכול לגרום לנו לחשק מסוים לאכול את אותו אוכל באופן ספציפי.


gif

בגיף: עוגיפלצת מתפרע על עוגייה

זו כנראה גם הסיבה שקרייבינג הוא כל כך אינדיבידואלי. הרי כל אחד חווה חוויות אחרות ותחושות אחרות, והדברים האלה מעצבים את הדרך שבה נזכור את הדברים, גם אם לא באופן מודע, לכן לא מפתיע שלאנשים שונים יש חשקים למזונות שונים. אם אכן קרייבינג היה קשור לחוסר בחומר מזון מסוים, לא היינו בהכרח רואים את השוני הזה בין אדם לאדם. ​ ומה הקשר בין קרייבינג להריון ולמחזור? אוהבים להאשים בכך את ההורמונים, ויש בזה הגיון. אסטרוגן ופרוגסטרון, שרמתם משתנה הן בשלבי המחזור והן בהריון קשורים גם למנגנוני אכילה ורעב ושובע. גם גרלין, אותו הורמון רעב שעליו דיברנו קודם, משנה את רמתו במהלך ההריון. אבל נכון להיום לא נמצאו חיזוקים לטענה שיש קשר בין ההורמונים הללו לקרייבינג. למעשה, במחקר קלאסי שנערך בארצות הברית מצאו שנתינת פרוגסטרון לא השפיעה על רמת החשק אצל נשים לפני מחזור בהשוואה לנתינת פלצבו. ​ אבל ייתכן שאנחנו לא מחפשים במקומות הנכונים. הרי אמרנו קודם שקרייבינג לא בהכרח קשור לרעב או למחסור בנוטריינטים, אז אם כך, לא בטוח שמשם תבוא הישועה. נהוג להתייחס לקרייבינג כמאין "רעב נפשי". כיום רבים מקשרים את החשקים למזון במחזור ובהריון עם השינויים במצבי הרוח. הקשר החזק בין אכילה לרגש ובין הזכרון לתחושה החיובית עשוים אולי לגרום לכך ששינויים במצב הרוח יעלו את החשקים למזון מסוים. ​ זה גם יכול להסביר את המצב ההפוך, שבו נשים בהריון מעידות שפתאום מאכלים מסוימם דוחים אותן. באמיגדלה, אותו אזור שחשוב לרגשות, ריחות וטעמים שדוחים אותנו וכאלה שמושכים אותנו מקודדים באופן שונה. כך שייתכן (אם כי אין לכך תמיכה בניסויים עדיין) ששינוי רגשי יכול לגרום לדחייה ממאכלים מסוימים שעד עכשיו אהבנו. אז על אף שעדיין רב הנסתר על הגלוי, יש דבר אחד שברור בכל העניין: לשבת ולכתוב טור שלם שעוסק בחשק למזון ממש מעודד קרייבינג. אז ברשותכם, אני אלך לבדוק מה שלום המקרר עכשיו.

4 views0 comments