• קרן רביץ רון

מוח הריוני - "טפשת הריון" מה זה ומה לעשות איתו?

Updated: Oct 11


בתמונה: צללית של אישה מביטה בבלבול על מקרר שיש בו מפתח, שמפו ועוד דברים שלא אמורים להיות בו.



רגע איפה שמנו את התקציר? יכולות להישבע שהוא היה פה.... רק נו, אוקיי הנה. רצינו לדבר על אמממ.... מוח בזמן של המממ הריון. נגיד- מכירה ש..? "שכחתי את ה... נו... אלה... באוטו... דולקים והאיך קוראים לו התרוקן". "אני עומדת מול המקרר כבר 10 דקות ולא זוכרת למה פתחתי אותו ומה בכלל הקולר של הכלבה עושה במקרר?!" אז קרן רביץ-רון שהיא מבינה מאוד בקוגניציה היא תדבר איתנו על זה. הממ. כן.


לא ברור מתי "מוח הריוני", או בשם המעליב והמקובל יותר "טפשת הריון", נכנס לפנתיאון של מורשת הקרב של ההריון. אנחנו שומעות על התופעה מחברות, אפשר לקרוא עליה בספרי הדרכה להריון ובאתרי אינטרנט. בחיפוש מהיר אפשר למצוא הרבה פולקלור (סיפורים משעשעים מאוד, ממליצה) ברשתות החברתיות.


אבל ההשפעה של הריון ולידה על התפקוד המוחי, הקוגניטיבי, אינה מתוארת בספרות הרפואית-מדעית העיקרית המשמשת רופאים שעוסקים בנשים, הריון ולידה. האם מדובר ב"המצאה נשית" או שזו תופעה "אמיתית"?


המחקר לא המרבה לעסוק בסוגיה ומעט מחקרים נעשו בתחום. מאמרם של בראון ושפיר משנת 2019 סוקר את המחקרים הקיימים בנושא ומדווח כי לא מעט מהם בוצעו בעכברים וחולדות. המחקרים בנשים כללו ברובם מספר קטן של משתתפות. אם נוסיף לכך את העובדה שאופן המדידה היה שונה ממחקר למחקר, הרי שקשה להגיע למסקנות ברורות על סמך הידע שהצטבר עד כה. ​ באופן מפתיע, חלק מהמחקרים בעכברים (או עכברות) וחולדות מצאו יכולות משופרות של למידה, זיכרון והתמצאות במרחב בזמן הריון, ואלו המשיכו גם לאחר הלידה. החוקרים שיערו שהסיבה לשיפור ביכולות אלה במכרסמות, היא הצורך הקיומי שלהן באיתור מזון עבור הצאצאים שלהן והגנה עליהם. אנחנו הנשים, גם כשהבטן תופחת, מוצאות בקלות את הסופר הקרוב ומאבזרות את כל הבית באמצעי בטיחות לשמירה על הנסיך או הנסיכה הקטנים. נראה כי הצרכים הקוגניטיביים-תפקודיים שלנו כאימהות ואימהות בדרך, שונים מאלו של האימהות בעלות הזנב.

בתמונה: חולדה הריונית נותנת מצגת שלא הייתה מביישת את סטיב ג'ובס


ומה אם אין לי זנב?


על מה בכל זאת נשים מדווחות? בכותרת כללית אפשר לקרוא לזה "ערפל מנטלי". נשים מספרות על נטייה לשכוח דברים, על בלבול, ביצוע טעויות וקושי להתרכז. יש אפילו מי שמתארות קשיים בשפה - למשל בקריאה וכתיבה או בשליפת מילים. במחקרים שבדקו דיווח עצמי של נשים בהריון ולאחר לידה בין 12% ל-82% (!) דיווחו על שינויים קוגניטיביים בשלושה תחומים עיקריים: ריכוז, זיכרון ופיזור דעת או בהירות מחשבה. כן, את לא היחידה ששכחה פגישות, בילתה המון זמן בלחפש דברים שלא הנחת במקום או השארת חלילה מכשירים דולקים או מכונית מונעת. ​ אם התירוץ שלך היה "סליחה, אני הורמונלית", את לא לגמרי טועה. מחקרים מצאו כי יכולות מוחיות כמו זיכרון מילולי ומהירות העיבוד נמצאו נמוכות יותר בנוכחות רמות נמוכות של קורטיזול וקושי גדול יותר בשליפה מן הזיכרון הופיע יחד עם רמות גבוהות יותר של אסטרדיול. מצב הורמונלי זה מאפיין את תקופת ההריון.

gif

בגיף: אישה מאוכזבת אומרת "הייתה לך משימה אחת!"

אנחנו מאמינות שזה מיועד למוח שלה


שכחנו, מה רצינו לכתוב פה...


בואו נדבר על השינויים שחלקנו עוברות במהלך ההריון, אלו שגורמים לנו להרגיש לפעמים קצת פחות מסוגלות ואפילו פחות חכמות – אלו שגרמו לנו, הנשים, לאבחן את עצמנו כסובלות מ"טפשת הריון". גם אם כרגע את מרגישה שאת לא בשיא כושר הלמידה שלך, יש כמה מושגים בתחום הזיכרון שכדאי לך להכיר: ​ זיכרון מפורש - הוא זיכרון של עובדות והוא שייך לזיכרון המודע שלנו, כלומר היכולת שלנו לאגור מידע בזיכרון באופן מכוון ולשלוף אותו ברגע האמת. חלק מן המחקרים אכן מצאו שינויים ביכולת לקודד מידע ולהיזכר בו בעת הריון ועד חצי שנה ושנה לאחר הלידה. ​ זיכרון מרומז - זיכרון המכיל פרטים שלא בהכרח נביע באופן מילולי או מודע. זיכרון זה כולל את אופן ביצוע הפעולות כמו למשל, סדר הפעולות בזמן כניסה לרכב ותפעולו לצורך התחלת נסיעה. זיכרון זה קשור גם ליכולת שלנו להתמצא, למשל, לזהות פנים או מקומות שראינו בעבר. תוצאות מחקרים שבחנו את הזיכרון המרומז לא היו אחידות. במספר מחקרים היה שיעור גבוה של נשים שהעידו על שינוי לרעה ביכולת זו וחלק מהמחקרים מצאו גם ירידה אובייקטיבית בזיכרון מרומז בזמן הריון. ​ זיכרון פרוספקטיבי - זיכרון של מידע על פעולות שיש לבצע בעתיד. מוגדר כ"יומן הפנימי" שלנו. למשל, לזכור לכבות את האש כאשר האורז מוכן או לזכור להזיז פגישה כאשר אגיע למשרד. הרבה מאוד מהתלונות שקשורות ב"טפשת הריון" נוגעות לסוג זה של זיכרון. ​ זיכרון עבודה - מאפשר לנו לאחסן מידע או מטרות לזמן של שניות עד דקות ומאפשר לנו להתקדם במשימה עד השלמתה. למשל, לזכור מה רציתי לקחת מחדר השינה כשצעדתי אליו מהסלון. זיכרון זה הוא חלק מהתפקודים הניהוליים שלנו, כיון שהוא מאפשר התמדה במטרה או עבודה לפי תוכנית פעולה לאורך הביצוע. זיכרון העבודה מושפע מאוד ממערכת הקשב שלנו, מהיכולת שלנו להתמקד בגירויים החשובים ולא להיות מוסחות מאחרים. הדיווחים הקשורים בפיזור דעת או בהנחת חפצים במקומות אקראיים, קשורים בזיכרון מסוג זה.


ומה עושות עם כל זה?


בתמונה: אישה עם מוטיבציה מכניסה עוד טריק אחד לתוך המוח


מה אפשר לעשות עם המוח ההריוני? צרת רבות חצי נחמה? נותר לנו רק לחכות שהמתוקי שלנו יהיה בן שנה כדי לקבל את המוח שלנו בחזרה? לא. אני טוענת שיש מה לעשות.

  • המודעות היא הצעד הראשון. אני מזמינה אותך לבדוק מהן נקודות התורפה שלך ולאיזה מסוגי הזיכרון הן שייכות. במקומות האלה תצטרכי להפעיל מאמץ גדול יותר כדי להתרכז וגם לבדוק את עצמך בזמן ביצוע ולאחריו.

  • גם אם יש לך ילדים שדורשים את תשומת ליבך, תקופת ההריון היא הזדמנות לעשות סדר: השקיעי יותר בתכנון, ניהול זמן, חלוקת סמכויות, פיזור עומסים. גם ארון מסודר ומקומות נוחים וקבועים יתרמו לשקט הנפשי שלך, יפחיתו חיפושים וישפרו את היעילות שלך בזמן ההריון ולאחר הלידה.

  • אם את רגילה להשתמש ברשימת משימות שצריך לעשות, זה הזמן לרשימת 'מה לא לעשות'. תורידי הילוך! לא חייבים להיות גם בוועד הבית, גם בוועד הורים וגם לארגן את כל המסיבות במקום העבודה. את גם לא חייבת לארח בכל חג ומועד 30 איש, תני הזדמנות גם לאחרים!

  • שינה טובה. קל להגיד ומאתגר לעשות. אחת התלונות השכיחות בהריון היא הפרעות שינה. אני בטח לא מחדשת לך שכשאת עייפה את פחות חדה. מומלץ ללכת לישון באופן יזום ומסודר בסביבה שקטה וחשוכה ללא מסכים ולשאוף לשינה של 7 שעות לפחות. המחמירים מדברים על צורך ב-9 שעות שינה בתקופת ההריון.

  • שתייה מרובה. המוח שלנו מכיל 75% מים והשתיה חשובה מאוד להזנתו.

  • מניעת חסרים בויטמינים ומינרלים. ברזל ו-B12 חשובים במיוחד לתפקוד תקין של המוח, אם כי הם לא היחידים. לכן מומלץ להשתמש בתוסף מזון המכיל מולטי-ויטמינים ומותאם לנשים בהריון. אם קיים חסר ספציפי, יש להשלימו לפי הוראות הרופא.

  • המוח שלנו לא באמת בנוי למולטיטסקינג. גם אם אנחנו בטוחות שאנחנו וונדרוומן, הניסיון שלנו להספיק 302 משימות בשעה פשוט גורם למוח שלנו לקפוץ ממשימה למשימה כמו במשחק פינג פונג ואז הסיכוי שלנו לעשות טעויות עולה. כדאי ללמוד את אמנות תשומת הלב לרגע, לשכלל את היכולת להתמקד בכאן ועכשיו. מחקרים מעידים שפחות מולטיטסקינג=יותר אושר. נכון שמשתלם?

  • הכל עניין של גישה. אנחנו בוחרות איך להתייחס לשינויים שעוברים עלינו בזמן ההריון. אם נבחר להסתכל על עצמנו כבעלות מום, כלקויות, זה עלול לפגוע בנו גם מול עצמנו אבל גם בעיני אחרים. אם נתייחס להריון כמגבלה, אולי נקבל זכויות יתר בטווח הקצר אך בטווח הארוך אנו עלולות להזיק למעמד שלנו בחברה. אם ניקח אחריות ונבצע את השינויים הדרושים, נצלח את התקופה בהצלחה ואפילו תישאר לנו חוויה מעצימה.

  • אם את נתקלת בקשיים בתפקוד וזקוקה לעזרה במציאת הפתרונות, הכתובת שלך היא מרפאה בעיסוק. השירות ניתן בקופות החולים וגם באופן פרטי.


לסיכום, אם את מרגישה שתקופת ההריון לא תהיה הזמן בו תמציאי טכנולוגיה חדשנית שתשנה את פני האנושות, או זו שתביא לך את התגלית שתזכה אותך בפרס נובל - את לא לבד, את לא מדמיינת ויש מה לעשות. נותר לי לאחל לך חוויה חיובית, המון בריאות ואושר גדול בסוף!

קרן ​ נ.ב - מזכירה שתמיד כדאי לדעת לצחוק על זה, תראי את גלוריה הנפלאה מהסדרה "משפחה מודרנית" למשל :)



5 views0 comments