• סתיו לוי

המסע בעקבות הדברים שאהבת לעשות

Updated: Oct 11


בתמונה: מפת אוצר עם מכשולים בדך לאי הזמן הפנוי



תקציר- מזל טוב! אולי את לקראת הלידה ואולי את כבר אמא צעירה, אבל את בטח כבר יודעת - הכל הפוך, לא בדיוק אותו דבר. יש שיאמרו שזה המחסור בשינה, ההורמונים, או אולי דכדוך שמגיע לפעמים. אבל סתיו לוי, מרפאה בעיסוק ואמא צעירה, יצאה לחקור וגילתה שהתשובה מתחבאת לא פעם דווקא בלו"ז שלך. ביכולת לתת לעצמך מקום לעשות את הדברים שאת אוהבת. יש לזה אפילו שם מקצועי! המשיכי לקרוא ואולי בעזרת התרגיל תחזרי כבר השבוע לקצת ממה שעושה לך טוב!


בואי נבחן רגע את נקודת המבט של אישה כשהיא צורכת שירותי בריאות במהלך ההריון ולאחר הלידה. בואי נקרא לה "אביב". ​ במהלך ההריון, אביב תעבור סדרת בדיקות שמטרתן לוודא שהעוברית מתפתחת בצורה בריאה. היא תעבור עוד סט של בדיקות כדי לוודא את המצב הגופני שלה עצמה – בכל זאת, הריון זה די ביג דיל, וכמי שנושאת אותה היא אמורה לשמש עבורה קרקע בריאה להתפתחות.


אחר הלידה, אביב תתחיל לבקר בטיפת חלב על מנת לעקוב אחרי הגדילה וההתפתחות של התינוקת שלה. במקרה הטוב האחות תגיש לה שאלון לזיהוי דכאון אחרי לידה. במקרה הממש טוב האחות תדבר איתה על מה שמילאה, ותפנה אותה לטיפול במידת הצורך. בשורה התחתונה - הפוקוס, לרוב, יהיה על בריאות העוברית/התינוקת החמודית. גם ההתייחסות לבריאות של אביב תהיה בהקשר מאד ספציפי של היכולת שלה לתפקד כנושאת ההריון/ כאמא או סביב בעיות בריאות קונקרטיות (כגון דכאון, דלקות בפרקי כף היד, מצבי בריאות שונים הקשורים לרצפת האגן ועוד). גם אני, בעודי אמא טריה לרות, בתי הבכורה, פגשתי באותה נקודת מבט. הפער בין הפרספקטיבה המצומצמת הזו לבין השינויים הדרסטיים שחוויתי כאישה, שהופכת לראשונה לאמא, הותירו בי תסכול עמוק. היי! הריון ולידה זה שינוי מטורף, גם אם כל הבדיקות תקינות, וגם אם השינויים במצב הרוח הם בגדר ה"נורמלי". חוויתי על בשרי וגם במפגש עם נשים אחרות את הסיכונים הבריאותיים הפוטנציאליים שכרוכים בתקופה הזו שלאחר לידת תינוק/ת, בין אם בלידה ראשונה או בלידות הבאות. באותם ימים הייתי סטודנטית לתואר שני בריפוי בעיסוק, והתסכול הזה הוביל אותי לכתיבת עבודת תזה בנושא, שהתמקדה בתחום של בריאות אמהית (Maternal health, באנגלית זה נשמע יותר טוב).


מה זה בכלל בריאות אמהית?! זה קיים בכלל?

טוב ששאלתן! ​ בריאות אמהית היא מושג שמתייחס לבריאות האישה במהלך ההריון, הלידה, ולאחר הלידה. לרוב נהוג להתייחס לתקופה של עד שנה מהלידה (נשים רגע בצד את הדד ליין הנוקשה הזה שמתעלם מסוגיות בריאותיות שמלוות נשים-אמהות כל חייהן... ). בריאות אמהית מתייחסת בעיקר להחלמה הפיזית מההריון והלידה, ולשינויים הפסיכולוגיים שעוברים על האישה (למשל, התפתחות הזהות האמהית שלה, השינויים שהיא חווה במערכות היחסים שלה, יצירת הקשר עם התינוק ועוד). בגלל השילוב בין ההחלמה הפיזית והשינויים הפסיכולוגיים שהזכרתי למעלה (גם הכאבים בתפרים, גם השינויים ההורמונליים וגם העובדה שכבר חודש לא היה לך זמן לנוח...), נהוג להתייחס לפרק הזמן הזה בחייה של האישה כתקופה שבה היא נמצאת בפגיעות רבה יותר להתפתחות של בעיות בריאות. הפגיעות הזו מתחדדת במיוחד על רקע העובדה שהאישה עסוקה רוב הזמן בטיפול בתינוקת שלה, ואין לה זמן ומשאבים לדאוג לבריאות שלה ולאמץ התנהגויות מקדמות בריאות. לבעיות בריאות שמתעוררות בתקופה הזו יש השלכות ארוכות טווח על החיים של האישה ושל המשפחה שלה. יש פה עניין רציני!


בתמונה: המלכה אליבת' אומרת בריאות אימהית באנגלית


הו, זה ממש חשוב! אבל בכל זאת, חסר כאן משהו...


נשים, אמהות, הן יצור מורכב. ​ להסתכל על הבריאות שלנו רק מנקודת המבט של בריאות פיזיולוגית ופסיכולוגית – זה נהדר ומבורך, אבל לא תופס את התמונה כולה. אישה יכולה (בדרך פלא) לאכול רק אוכל מזין, לעשות פעילות גופנית חמש פעמים בשבוע, לישון לפחות 6 שעות בלילה, ולהיות בריאה לחלוטין לפי בדיקות הדם, המשקל והגובה. אבל מה לגבי הסיפוק שלה מחיי היומיום? מה לגבי הדברים שהאישה אוהבת לעשות ביומיום שלה? האופן שבו השגרה שלה מעוצבת? האם יש מקום למגוון התפקידים והתחומים שהיא רגילה אליהם כשהיא לא אמא? אישה בהריון, ולאחר לידה, חווה שינויים רבים בהקשר הזה, ולפעמים לשינויים האלו לבד יש השלכות, ישירות ועקיפות, משמעותיות על הבריאות שלה. בואי נקרא לזה "בריאות אמהית עיסוקית".


אנחנו לרוב חוות את השינויים האלה, מרגישות אותם על בשרנו. בחלק מהמקרים אנחנו מודעות למחירים שאנחנו משלמות הקשורים בשינויים האלה. למשל נרגיש איך הפסקה, גם אם זמנית, של תרגול יוגה שהיינו כל כך זקוקות לו והיה אוויר לנשימה עבורנו, הופכת אותנו עייפות וטרודות יותר. או שנשים לב איך קשה לנו להתחיל את הבוקר בלי טקס הבוקר הקבוע של מקלחת וכוס קפה, כי היי פתאום יש תינוק רעב/עייף/מלא בקקי/השלימי את החסר... ולפעמים לא. לפעמים נרגיש מתוסכלות, עייפות ושחוקות, ולא נקשר את החוויה שלנו לכך שהעולם העיסוקי שלנו השתנה.

"בריאות אמהית עיסוקית" - שם מסובך, אפשר הסבר?


בטח! חיכיתי שתשאלי ;) ​ כשאנחנו מדברות על בריאות אמהית עיסוקית אנחנו מדברות על מה אמהות עושות ביומיום שלהן ,על האופן שבו הן עושות את זה, ואיך כל אלו משפיעים על הבריאות ואיכות החיים שלהן. כשאנחנו בוחנות מה אמהות עושות, אנחנו רוצות כמו להתרחק למבט הציפור ולדמיין את סדר היום של האישה מולנו. בואו נחזור לרגע לאביב:

  • האם היא עושה דברים שגורמים לה שמחה והנאה?

  • האם היא עסוקה בפעילויות שמקדמות את הבטחון הכלכלי שלה?

  • האם היא עסוקה בפעילויות שעוזרות לה להרגיש קשורה ושייכת לאנשים שקרובים אליה ולקהילות שאליהן היא משתייכת?

  • האם היא מרגישה שהיא מפתחת את היכולות שלה ומממשת את הזהות שלה במהלך היומיום?

  • האם היא עסוקה בפעילויות שעונות על הצרכים הגופניים, החושיים, הרוחניים והמחשבתיים שלה?

נרצה להסתכל גם על האופן שבו הנשים מעורבות בכל אותם עיסוקים:

  • האם הן מרגישות שהן יכולות לבחור במה שהן עושות? או שהן מרגישות שהן חייבות או צריכות לעשות אותם??

  • האם יש להן תחושת שליטה באיך שהיומיום שלהן מעוצב?

  • האם הן חוות משמעות במה שהן עושות?

  • האם הן חוות איזון בין העיסוקים השונים שלהן? למשל, האם 95% מהזמן שלהן מוקדש רק למטלה אחת והן מרגישות שאין זמן לשום דבר אחר?


בתמונה: מקלחות לפני אחרי ילדים


הידעתן? כנראה שכן...


בשנה שלאחר הלידה, אמהות חוות שינויים רבים בעולמן העיסוקי. נשים רבות מדווחות שהן עסוקות בפחות פעילויות באופן כללי בהשוואה לזמן שקדם ללידה. הפער הזה משמעותי בעיקר לאחר לידה של ילד ראשון. בטווח של השנה לאחר הלידה, אמהות לא עובדות בעבודה בשכר, פוגשות פחות את המעגלים החברתיים שלהן ומרגישות יותר מבודדות. הן עסוקות פחות בפעילויות פנאי ופעילויות שרגילות ואוהבות לעשות. ​ אמהות רבות מתארות שהן עסוקות ביותר פעילויות שהן חייבות לעשות או שהן מגדירות כחשובות, ופחות בפעילויות שהן רוצות ומתחשק להן לעשות. התפקיד של נשים כאמהות מתרחב ותופס נפח משמעותי מהחיים, לעיתים קרובות על חשבון תפקידי חיים משמעותיים אחרים. חשוב לציין שאמהות מדווחות גם על רמות גבוהות של משמעות והנאה מהתפקיד שלהן כאמהות (וגם זה נאמר בהסתייגות, השנים הראשונות של גידול ילדים נחוות אצל רבות כשנים מאתגרות ומעייפות, והן חוות רמות נמוכות של הנאה ושמחה מהתפקיד האמהי).


רעידת אדמה עיסוקית

אפשר להתייחס לתקופה הזו של השנה לאחר הלידה, כשנה של שיבוש, ויש שיגידו (אני) שזו ממש רעידת אדמה, בכל מה שקשור לעיסוקים ולפעילויות שהיו חלק מהיומיום שלך.

זאת לא בעיה, זה מצב טבעי שהוא חלק מהשינויים שעוברים על אישה אחרי לידת ילד.ה.

אבל הנושא הזה כמעט ולא מדובר, לא על ידי אנשי המקצוע שנותנים שירותי בריאות לאישה בתקופה הזו, אבל גם לא בינינו לבין עצמינו.

אנחנו לרוב חוות את השינויים האלה, מרגישות אותם על בשרנו. בחלק מהמקרים אנחנו מודעות למחירים שאנחנו משלמות הקשורים בשינויים האלה. למשל נרגיש איך הפסקה, גם אם זמנית, של תרגול יוגה שהיינו כל כך זקוקות לו והיה אוויר לנשימה עבורנו, הופכת אותנו עייפות וטרודות יותר. או שנשים לב איך קשה לנו להתחיל את הבוקר בלי טקס הבוקר הקבוע של מקלחת וכוס קפה, כי היי פתאום יש תינוק רעב/עייף/מלא בקקי/השלימי את החסר...

ולפעמים לא. לפעמים נרגיש מתוסכלות, עייפות ושחוקות, ולא נקשר את החוויה שלנו לכך שהעולם העיסוקי שלנו השתנה. אולי נחשוב שזה המצב הפיזי, או ההורמונים, אולי זה גם מה שנשמע מהסביבה שלנו. אבל שווה לחקור את הזווית הזו – התקופה המאתגרת הזו טומנת בחובה שיבוש עיסוקי טבעי.

מציאת דרכים ייחודיות עבורך להסתגל לשגרת החיים החדשה שלך, בין היתר על ידי פיתוח של דרכים חדשות להמשיך לעסוק במה שחשוב ובעל ערך עבורך – הם מרכיב משמעותי בבריאות שלך וביכולת שלך לעבור בשלום את השינוי הכרוך בלידה.


בואי נדמיין...

בואו נחזור רגע לאביב שמגיעה בדיוק למעקב ולבדיקות הריון. ​ תארו לכן לרגע שהיא היתה נשאלת על ידי אשת המקצוע: איך את מתכוונת לארגן את היומיום שלך אחרי הלידה? מי יעסוק במטלות הבית? האם יש לך ולבן/בת הזוג שלך עזרה זמינה? יש עוד ילדים בבית? מי יעזור בטיפול בהם? את רגילה לעשות פעילות גופנית? תרצי לחזור לכך אחרי הלידה? איך תדאגי שזה יקרה? את עוסקות בפעילות כלשהי שמספקת לך הנאה ועניין ביומיום (ציור, נגינה, גינון, צילום, תיאטרון, השלימי את החסר)? תרצי לחזור לכך אחרי הלידה? מי ישמור על התינוקת בזמן הזה? מה לגבי המעגלים החברתיים שלך? הם יהיו זמינים לך אחרי הלידה? תרצי להיפגש עם חברות/משפחה/עמיתים לעבודה ביומיום? תארו לעצמכן, כמה תחושת שליטה ומוכנות יכולות ליצור שאלות מכוונות כאלו. יצירת תחושה המשכית, באופן מסוים, לחייך "הקודמים". בניגוד למצב הקיים לרוב של "חכי חכי שהתינוק יגיע, וואי וואי מה יהיה לכם אחר כך.. אי אפשר לתכנן כלום" שתשמעו ממיני אנשים קרובים או סתם משכנה אקראית במכולת. אבל עד שהעולם האוטופי הזה יתממש, אנחנו יכולות להתחיל לקחת אחריות על הבריאות העיסוקית שלנו.


זה לא מותרות!


זה חשוב כמו לדאוג לרצפת האגן, כמו לישון מספיק, כמו לאכול, כמו לטפל בדכאון אחרי לידה. לקיחת אחריות מתחילה ממודעות לכך שבשנה שאחרי הלידה אנחנו צפויות לחוות שיבושים כאלה בפעילות היומיומית שלנו, ושלשיבושים האלה יכולות להיות השלכות ישירות ועקיפות על הבריאות שלנו. מוזמנות לבחון את עצמכן עם תרגיל קצר ולשים לב למפה העיסוקית שלכן והאם אתן מרוצות ממנה. מוזמנות לעשות את התרגיל הזה לבד, עם בן\בת הזוג (שגם אצלם יש לא מעט שינויים, אבל זה כבר נושא בפני עצמו) או סתם עם חברות! את יכולה לשאול את עצמך את השאלות האלה בהריון ולקראת לידה, לאחר הלידה, או תכל'ס - בכל זמן בחייך. ​ מאחלת לכן בריאות-אמהית-עיסוקית משובחת!


מוכנה לצאת לטיול? בואי נתחיל!



מוזמנת להוציא עט ודף אם את אוהבת לרשום

33 views0 comments