hormonal.jpg

לא "הורמונלית"

ולא במקרה

בתמונה הראשית: אישה הריונית קוראת מוקפת בהורמונים מרחפים.בתמונה ליד תמונתה של הכותבת 

תקציר- את בהריון. ואת בהגדרה - הורמונלית. אבל מה שעובר עלייך מבחינה רגשית - התנודות, מצבי הרוח - זה הרבה יותר מסתם הורמונים. את עוברת המון שינויים בדרך ליצירת עוד אדם, וחשוב שתכירי אותם! האסטרוגן הוא רק חלק מזה....
ליאת מור, עו"סית קלינית שמתמחה בבריאות האישה, כתבה לנו בתמצות נפלא את הדברים שכל כך משפיעים על הרגש בתקופה כזו מרגשת ומאתגרת של החיים. 

מזל טוב: את בהריון! 
 

יכול להיות שחיכית לו זמן רב, ואולי הוא הגיע במפתיע, והנה כולם סביבך מצפים שתהיי מאושרת ושופעת אנרגיות חיוביות כמו ענן צמר גפן מתוק. אולי גם את מצפה מעצמך לעבור את התקופה באופטימיות וברגשות חיוביים, אבל מגלה שהחוויה היא הרבה יותר מורכבת ולא תמיד קלה.

דווקא בגלל העובדה שלא כל כך מקובל לדבר על החלקים הפחות נעימים בתקופה המיוחדת הזו, החלטתי לכתוב על הסיבות לכך שנשים חוות בהריון תנודות רגשיות, ולפעמים משברים פסיכולוגים של ממש, ולתת מקום לקשת הרגשות הנלווים לחוויה ההריונית. ולא - זה לא רק בגלל ההורמונים (אבל גם).


חשוב לי שתדעי שמדובר בחוויה שעשויה לנוע בין קצוות של שמחה לעצב, בין תחושת חוזק ועוצמה לחוסר שליטה. יותר מזה: כל הרגשות הללו ועוד רבים אחרים יכולים להופיע ביחד. רכבת ההרים הרגשית הזאת עשויה להיות מאד מבלבלת, אבל היא לגמרי נורמלית ומאוד לא פשוטה. ההכרה בכך חשובה כהכנה לקראת תקופת ההריון ולהתמודדות במהלכה.

את לא "סתם" הורמונלית –
את חווה מלא שינויים גופניים מבפנים ומבחוץ

לאורך תקופת ההריון את עוברת שינויים פיזיים רבים, המצריכים הסתגלות. גם אם הריון לא מוגדר כמחלה - כמו שישמח להזכיר לך כל מי שלא חווה הריון מימיו - השינויים הללו בהחלט גורמים לך להרגיש שלא בשיא כוחך. עצם ההתמודדות עם התחושות הפיזיות השונות - עייפות רבה, בחילות, צרבות, דחיפות ותכיפות במתן שתן, כאבים שונים ועוד - יכולה להשפיע על מצב הרוח ולגרום לתשישות ולדכדוך. בנוסף, ההורמונים משתוללים כמו חבורת זאטוטים עם עודף סוכר במערכת ומשפיעים גם הם מבחינה רגשית.
 

כמו שמטופלת שלי לקראת סוף השליש הראשון אמרה לי: "אני כבר חודשיים לא מרגישה טוב, כל פעם משהו אחר: עייפות, בחילות, מיחושים שונים, כל פעם כואב לי משהו אחר ואני לא זוכרת יום אחד בחודשיים האחרונים שהרגשתי פשוט טוב. וזה מתיש, מעייף ואני מרגישה שאני בלי כוחות."

את לא "סתם הורמונלית" – את דואגת לעובר.ית שלך

כל הריונית מכירה את הדאגה לעובר המתפתח, ההמתנה מבדיקה לבדיקה לוודא שהכל תקין (במיוחד עם ריבוי הבדיקות בישראל) והמחשבות המעסיקות לגבי ההתפתחות התקינה של ההריון.

במיוחד בתקופה של השליש הראשון, כשאת עדיין לא מרגישה את העובר ומתקשה לדמיין אותו, טבעי שתמצאי את עצמך עסוקה רבות בנושא וחווה רגעים של פחד, או אפילו חרדה. השליש הראשון ידוע כשליש "שצריך לעבור". אחריו, כך אומרים, "אפשר להירגע", היות שקיים סיכוי טוב שההריון מתפתח כמו שצריך. ובאמת, בשליש השני יש בדרך כלל רגיעה יחסית בדאגות הללו.

giphy.gif

בסרטון: אישה בהריון נשענת על עץ עם כאב באגן, תהיי חזקה!

את לא "סתם הורמונלית" – את עומדת לפני מעבר די גדול!

המעבר לאימהות - איך אהיה כאמא?

אחרי שעברת בהצלחה את השליש הראשון, את מוצאת את עצמך מתפנה לחשוב קצת יותר קדימה, ומתחילה להיות עסוקה יותר בתפקוד האימהי העתידי שלך. אם זה הריון ראשון, סביר להניח שתמצאי את עצמך חושבת איזו אמא תרצי להיות ומשווה את עצמך למודלים שאת מכירה לאימהות: אמא שלך, דודה, סבתא וחברות שכבר ילדו. שימי לב שנשים רבות מאמצות מודלים עם סטנדרטים מאוד גבוהים לאימהות, מה שמגביר לחץ ומצוקה שמא לא תעמדי בציפיות.

אני רוצה להזכיר לך שאין דבר כזה אמא מושלמת. מספיק שתהיי "אמא טובה דייה", כפי שניסח זאת הפסיכולוג ויניקוט. אמא כזו היא אמא שמנסה להבין למה התינוק שלה זקוק ומשתדלת למלא את צרכיו. ולא, זה ממש לא אומר שהיא מבינה כבר מהתחלה מה המשמעות של כל בכי או שהיא מאוהבת בו מהשנייה הראשונה. זה גם לא אומר שהיא חייבת להניק, למשל, או לחזור לעבודה אחרי שנה-שנתיים-שלוש של גן עם אמא. לכל אחת הדרך הייחודית שלה להיות אמא וחשוב לזכור שאין דרך אחת נכונה. את תמצאי את הדרך האישית שלך ברגע המתאים. ומובן שתמיד יהיו לך ספקות. כך תדעי שאת עושה את זה נכון.

חשוב לזכור גם שהמעבר לאמהות הוא אחד המעברים המשמעותיים בחייה של האישה ומעצם כך הוא טומן בחובו התמודדות רגשית משמעותית. מדובר בשינוי תפקיד, סטטוס, שלא ניתן להתחרט ולהחזיר לאחור. מעכשיו, לא משנה מה כתוב בתעודת הזהות שלך, קוראים לך "אמא". נעים להכיר. גם אם את מאוד רוצה את ההריון יכול להיות שתמצאי את עצמך חוששת מאוד מהשינוי ומכך שחלקים מסוימים מחייך כבר לא יראו אותו דבר. זהו חשש טבעי ומאוד הגיוני. נסי לשוחח עם אמהות אחרות ולשמוע מתוך החוויות שלהן איך עברו את התקופה. חשוב גם שתעטפי את עצמך במערכת תמיכה שתסייע לך.

גם אם כבר קוראים לך אמא בבית, וזו ממש לא ההרפתקה הראשונה שלך, יכול להיות שמעסיקות אותך מחשבות כמו היכולת לתת יחס שווה לילדים , איך להסתדר בטיפול ביותר מילד אחד או דאגות לגבי האפשרות לאהוב באותה מידה ילד נוסף. רגשות וחששות טבעיים ומאוד אופיניים. 

את לא "סתם הורמונלית" – את לא כל כך מזהה את הגוף שלך

אין ספק שהריון הוא דבר יפיפה, אבל יש בו לא מעט אספקטים שנתפסים כפחות אסתטיים. זה בסדר להיות מודעת אליהם. מעבר לעניין הברור של העלייה במשקל, קיימים שינויים נוספים שמשפיעים על דימוי הגוף ומצריכים הסתגלות. יכול להיות שאת מתמודדת עם בצקות ברגליים, ורידים בולטים, כתמי פיגמנטצייה ועוד צרות אחרות - כולן משליכות על מה שאת מרגישה כשאת מתבוננת במראה. ככל שתצליחי להזכיר לעצמך את המשמעות של השינויים הללו שהגוף עובר כדי להכין את עצמו ללידה ולנסות לקבלם כחלק טבעי מחווית ההריון, עם כמה שפחות שיפוטיות (זה הזמן לתרגל מיינדפולנס), כך יהיה לך קל יותר בהתמודדות.

pregnant.jpg

בתמונה: חתולה הריונית עם מבט לא מרוצה, ההריון הזה זה ממש לא מה שהבטיחו לה.

את לא "סתם הורמונלית" – הזוגיות שלך עוברת אתגר חדש

בשל העייפות ואי הנוחות הגופנית, כמו גם התמודדות עם נושא דימוי הגוף שהוזכר קודם לכן ולפעמים גם עקב חשש מפגיעה בעובר, קיימת לעיתים ירידה בקיום יחסים בין בני הזוג. הדבר יכול להשליך על היחסים וליצור מתח. ישנה חשיבות רבה לתקשורת פתוחה בקשר הזוגי כדי להתגבר יחד על הקשיים. "אנחנו בהריון" זה לא רק ביטוי. זה מצב מורכב שמצריך התייחסות והרבה הבנה הדדית.

את לא "סתם הורמונלית" – את מתמודדת עם חוויה של חוסר שליטה

הריון הוא דוגמא מצוינת להתמודדות שלנו כבנות אנוש עם החוויה של חוסר שליטה. בני אדם לא אוהבים חוסר שליטה. זה מצב מאיים ומפחיד. מצד שני, הוא ממחיש עבורנו את מה שאנחנו בתוך תוכנו יודעים היטב: אין לנו באמת שליטה על כל המתרחש בחיינו.

בזמן ההריון, אישה מתמודדת עם הרבה דברים שנתונים מחוץ לשליטתה: תסמינים פיזיים שונים - הגוף המשתנה, עלייה במשקל, תיאבון מוגבר או חוסר תיאבון, עייפות - וכמובן משך ההריון ומועד הלידה (מוקדם מדי, מאוחר מדי, סתם לא מתאים עכשיו...)

 

אחת מהדרכים להתמודד היא להפריד בין הדברים שיש לך שליטה מסוימת עליהם בזמן ההריון ושאת יכולה להשפיע עליהם (למשל נטילת ויטמינים, אכילה בריאה, ביצוע בדיקות בזמן) לבין אלה שלא. ככל שתזכירי לעצמך את זה תוכלי להתמודד בקלות רבה יותר עם החלקים שלא בשליטתך ולקבלם כחלק מהחוויה.

לסיום, אני ממליצה לך לא להתמודד לבד עם כל התחושות, המחשבות והשינויים הרגשיים. שתפי נמרות אחרות שכבר עברו הריון ולידה ושיוכלו לשתף אותך בהתמודדות שלהן ולתמוך, השתתפי בקבוצות לנשים הריוניות (כיום, בתקופת הקורונה, בעיקר אונליין) ואם את מרגישה צורך, פני גם לעזרה מקצועית שתסייע לך להגיע מוכנה יותר מבחינה רגשית ללידה ולתקופה שאחריה.

בהצלחה! 

שלך, ליאת

חוויות מניסיון:

עזר לך? יש משהו שאת חושבת שחשוב להוסיף?
יש לך טיפים שווים שאספת?
כתבי כאן למטה או שלחי מייל לאתר! הניסיון שלך חשוב ביותר!

היי יקרה אני ליאת, נשואה ואם לילד מקסים בן 11 ולכלבה מתוקה ממש. עובדת סוציאלית קלינית ומטפלת קוגניטיבית התנהגותית בתחומים של בריאות האישה. עובדת בשירות הציבורי כעו"ס בריאות האישה במאוחדת והקמתי גם קליניקה פרטית לנשים. 

אני מאמינה שלכל אישה המתמודדת עם נושאים של בריאות, פוריות, קשיים במעבר לאמהות וכו' מגיעה הקשבה לסיפור האישי שלה, מישהו שיראה וישמע עם מה היא מתמודדת וילווה אותה במסע שלה. מזמינה אתכן ליצור קשר באמצעות המייל או להציץ בעמוד הפייסבוק המקצועי שלי.

איזה כיף לנו שאת מלווה גם אותנו בנמרות ליאת!