mommytummy-brain_edited.jpg

בטן גדלה, מוח מתכווץ

מה קורה למוח שלך בהריון?

כתבה:

מור הרפז

רגע לפני חותמת סופית על התואר השני מחקרי במדעי המוח, אמא של תמר ומקימת קבוצת הפייסבוק "מאמאדע: הורות מבוססת מדע"

ברגע ההפריה, גוף האישה כמו מקבל את המסר "go" ויוצא למשימה הבלתי נתפסת של יצירת אדם. הורמונים משתוללים, ריצות לשירותים, בחילות בוקר, קרסוליים נפוחים ואוי העייפות. הגוף כולו משתנה לנגד עיניה של האם לעתיד, מגויס למשימה.

 

ומה קורה מאחורי הקלעים?

טכנולוגיה כמעט בדיונית בשם MRI* אפשרה לקבוצת חוקרים מספרד ומהולנד להציץ אל תוך ראשן של נשים כדי לגלות איזה חותם משאיר ההיריון על המוח שלהן. סריקות מוח של נשים לפני ואחרי היריון ראשון הראו ירידה ניכרת בנפח החומר האפור של מוחן שנמשכה לפחות שנתיים אחרי הלידה, בהשוואה לנשים שמעולם לא היו בהיריון. השינויים המוחיים היו גדולים עד כדי כך שתוכנת מחשב יכלה לזהות אילו סריקות מוח שייכות לאמהות ואילו לא בדיוק של מאה אחוז.

אז נמצא הבסיס המוחי לטפשת היריון? רגע, לא כל כך מהר.

הירידה המשמעותית בנפח החומר האפור נצפתה באזורים מוחיים אשר קשורים לקוגניציה חברתית, ל-theory of mind (היכולת להבין שלאחר יש עולם פנימי שונה משלי, הכולל רגשות, אמונות, כוונות ונקודות מבט) ולהנאה. אלו בדיוק אותם אזורים אשר הראו פעילות מוחית מוגברת כאשר האמהות הצעירות ראו תמונות של התינוק שלהן. יותר מזה, הירידה בנפח החומר האפור ניבאה את טיב ההיקשרות בין האם לתינוקה.

 

ייתכן שמוח אשר מאבד מנפחו זה בעצם דבר טוב?

המוח הוא אוסף של תאים אשר מחוברים זה לזה ויוצרים רשתות מסועפות אך מדויקות להפליא. ירידה בנפח המוח באזורים ספציפיים עשויה לספר על תהליכי התמחות ודיוק של אותם אזורים. במילים אחרות, המוח עושה ניקיון פסח ונפטר מקשרים בין תאים שאין בהם צורך ומשאיר ומחזק רק את אלו החשובים. לא כמות הקשרים, אלא האיכות והדיוק הם אלו שקובעים את רמת התפקוד והיעילות של רשת מוחית.

french brain.jpeg

המוח שלי לא התכווץ 

הוא פשוט עבר ל"מצב שיק פריזאי"

LESS IS MORE DARLING!

ולמה ש"המוח החברתי" יעבור התמחות במהלך ההיריון?

נראה שכך המוח מתכונן לטיפול בתינוק חסר-ישע ותלותי כל כך. "מוח חברתי" משופר עשוי להתבטא ביכולת טובה יותר של האם לפרש את שפת הגוף, הבכי ושלל הקולות שמשמיע תינוקה. הוא גם עשוי לחדד את חושיה של האם בזיהוי איומים בקונטקסט חברתי (למשל, אישה ברכבת שמתקרבת לבת שלי כדי ללטף את פניה בעתות קורונה), ובכך להגן על עצמה ועל תינוקה. ולבסוף, "מוח חברתי" משופר עשוי להוות תשתית טובה יותר ליצירת היקשרות עמוקה וחזקה בין האם לתינוק.

טיפול כל כך אינטנסיבי בתינוק דורש לא מעט מוטיבציה. ככל הנראה, זו הסיבה שגם "המוח הנהנתן" מתגייס למשימה. האזורים המוחיים אשר מקושרים לעיבוד תחושות של כיף והנאה מצטמקים גם הם, קרוב לוודאי במטרה להגביר את הרגישות של "המוח הנהנתן" לגירויים של התינוק (ראו את הפוסט: https://www.facebook.com/groups/286414679325454/permalink/325721302061458/). כי הרי אין כמו צחוק מתגלגל של תינוק כפיצוי הולם על לילה לבן.

 

ואיפה האבא בכל הסיפור?

כאשר השוו בין סריקות מוחיות של גברים לפני ואחרי ההיריון של בנות זוגן לא נמצא כל הבדל, מה שמרמז על כך שהמקור לשינויים הוא ההיריון עצמו ולא המעבר להורות. או במילים אחרות, נראה שההורמונים מעניקים לאמהות כניסת VIP להורות.

* נכון, MRI נמצא בשימוש נרחב גם במחקר וגם ברפואה, אבל זה לא הופך את הטכנולוגיה לפחות מטורפת ממה שהיא.

המתעניינות יכולות למצוא את המקורות המחקריים לכתיבת המאמר בטקסט הפוסט המקורי - כאן.

מור הרפז

"אחרי 8 שנים באקדמיה, בחרתי ללכת אחרי הלב ולגדל את הילדה של בבית. אבל את האהבה הגדולה למדע לא השארתי מאחור. הקמתי קבוצת פייסבוק בשם "מאמאדע- הורות מבוססת-מדע" שמטרתה להוציא את המדע הרלוונטי להורות ולגידול ילדים ממאחורי הקלעים ולהביא אותו לכולן.ם- נגיש וברור, אך עם זאת מדויק ואמין.

הקבוצה היא בית למחקר ולמידה, שיח ביקורתי, הטלת ספק ובעיקר התרגשות מהפלא הבלתי נתפס של יצירת אדם."

אנחנו התרגשנו גם מהפלא שלה! אם גם אתן רוצות לדעת עוד על הורות ומדע, לחשוב יחד עם עוד הורות והורים, מומזנות להיכנס לקבוצה או לשלוח למור מייל ולהכיר!